גיליתם שהעירייה חתמה על חוזה רשלני? ראש המועצה חתם על מסמך שהסב נזק רב לקופה הציבורית? דעו שהם עלולים לשלם מכיסם את הנזקים
 |
איך צריך לקבל החלטות תקציביות?
ניהול פרויקטים ומיזמים, ובייחוד כאלה ששוויים עולה לקופה הציבורית מאות אלפי ש"ח, מקיים חובה להגדיר את היעדים לביצוע, עלות (תקציב) ולו"ז. כמו כן, נדרש לקיים בקרה שתבטיח כי היעדים הללו הסתיימו. אי מילוי החובות הללו מהווה רשלנות, והאחראים לכך צריכים לשם את המחיר.
איזה סוגים של רשלנות יש?
- לא מונה אחראי לפרוייקט.
- לא הוצג ניתוח מסודר בליווי הסברים מילוליים לגבי כדאיות הפרויקט.
- הוצג הסבר מילולי בלבד, ללא תיעוד של שיקולי הכדאיות.
- חריגה במהלך הפרויקט מהיעדים שהוצבו לו בהתחלה.
- דרישה למימון יתר של הפרויקט לאחר שכבר יצא לפועל.
- החלטה של עירייה / מועצה להשתמש ב"תקציב רגיל" המיועד למימון פעילויות שוטפות, ולא "תקציב בלתי-רגיל" (תב"ר) המיועד בעיקר לצורכי פיתוח. לקביעת תב"ר יש צורך להשתמש בסמכות נרחבת.
- התעלמות מחובת הזהירות המחייבת את עובדי הציבור.
- חתימה ללא עיון מעמיק על מסמכים, תוך התעלמות מההשלכה הכלכלית שיש לחתימה זו.
מי יכול להתקשר בחוזים?
לראש העירייה / מועצה יש סמכות להתקשר בחוזים רק כאשר התקציב אושר בתקציב העירייה.
סעיף 190(א) לצו המועצות המקומיות, תשי"א-1950
בכפוף לאמור בסעיף 13 לפקודת המועצות המקומיות רשאי ראש המועצה, על פי החלטת המועצה, להתקשר בחוזה בשם המועצה והוא רשאי לעשות כן גם ללא החלטת המועצה אם לכל הוצאה כספית הכרוכה בחוזה ניתנה הקצבה כספית מתאימה בתקציב המאושר.
היועץ המשפטי חייב לאשר את החוזה
יש לבקש את חוות דעתו של היועץ המשפטי של הארגון שהמסמך שמדובר בו ראוי לחתימה. הסעיף חל גם על מועצות מקומיות מכוח סעיף 34א לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש].
סעיף 7(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), תשל"ו-1975
לא תתקשר רשות מקומית בחוזה בכתב, אלא לאחר שקיבלה חוות דעת משפטית בכתב על העסקה.
לחובה זו מתלווה אחריות רבה במקרה של רשלנות, כפי שמופיע בפקודת העיריות.
סעיף 203(א1) לפקודת העיריות [נוסח חדש]
(א1) הגזבר לא יחתום על התחייבות כספית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה התחייבות כאמור בשל מינוי אדם לעובד העיריה, אלא אם כן נוכח כי התקיימו כל אלה:
(1) התקיימו ההוראות וההליכים הדרושים לפי כל דין לענין מתן ההתחייבות;
(2) ההתחייבות מתוקצבת בתקציב העיריה לאותה שנת כספים;
(3) אין בהתחייבות כדי להביא ליצירת גירעון שוטף כהגדרתו בסעיף 140ג, בתקציב העיריה.
האם הרשלן עלול לשלם מכיסו את החוב?
כן. על עובדי ציבור מוטלת אחריות שעלולה אף לגרום להם לחיוב אישי בשל רשלנותם.
סעיף 189(א) לצו המועצות המקומיות, תשי"א-1950
השר רשאי לזקוף כל הוצאה שאינה חוקית, או כל חלק ממנה, לחובתו של כל אדם שהוציא אותה או שהרשה להוציא אותה ויודיע על כך בכתב לכל אדם הנוגע בדבר והוא רשאי, תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה, לבקש בכתב, לבטל או להפחית את החיוב; את החלטתו הסופית יודיע השר בכתב למבקש ולמועצה.
מה עושים?
- פונים לוועדה לחיוב אישי במשרד הפנים ומבקשים לחײב את הרשלן בחיוב אישי.
- מקרים הגובלים בפלילים - מגישים תלונה במשטרה.
- פנייה למבקר המדינה