שלחתם מכתב לעובד ציבור ולא נעניתם? קיבלתם תשובה חסרת פשר מחבר מועצה? דעו שהחוק מחייב כל עובד ציבור להחזיר לכם תשובה לפנייתכם תוך 45 ימים, אחרת הוא עובר על עבירה משמעתית. אחריות זו נקראת חובת הנמקה. איך צריך לפנות, כיצד הרשות צריכה לענות ולמה חשוב לנו הנימוק - התשובות לפניכם
 |
על מי חלה חובת ההנמקה?
כמעט על כל עובדי הציבור והגופים הציבוריים: עיריות, רשויות ממשלתיות, גורמי ממשל וכיו"ב. עם זאת,רשויות ציבוריות עשויות להימנע מהנמקה, כאשר הן חוששות מהביקורת, או מהטרחה והקצאת המשאבים הכרוכה בכך. חוק ההנמקות מגדיר באופן רחב יחסית מי חייב בהנמקה:
סעיף 1 לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958
בחוק זה - "עובד הציבור" - עובד מדינה, עובד רשות מקומית וכן כל רשות שהוענקה לה סמכות על פי דין
חובת הכתב
ההנמקה חייבת להיות בכתב ולא בעל פה. גם מבקש ההנמקה חייב להגיש את בקשתו בכתב. פגישה איננה תחליף להנמקה, גם אם מפורטת בה ההנמקה בכללותה. זאת מן הטעם שתיעוד ההנמקה מאפשר ביקורת גם לאחר קבלת ההחלטה.
סעיף 2(א) לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958
נתבקש עובד הציבור, בכתב, להשתמש בסמכות שניתנה לו על פי דין, יחליט בבקשה וישיב למבקש בכתב בהקדם, אך לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום קבלת הבקשה
איך צריך להגיש את ההנמקה? האם ניתן להשתמש בדוא"ל?
כמעט בכל אופן - בדואר, בפקס, בדוא"ל - ובלבד שהתקבל אישור לכך שהנמען קרא את הפנייה. הגדרת ה"כתב" מופיעה בחוק הפרשנות.
סעיף 1 לפקודת הפרשנות
"בכתב" - לרבות בדפוס, בליתוגרפיה, במכונת כתיבה, בצילום ובכל דרך אחרת של הצגת מלים או ספרות, או העתקתן, בצורה הנראית לעין
תוך כמה זמן צריך לנמק?
עקרונית, תוך 45 ימים. עם זאת, ישנם חריגים המפורטים בחוק (כגון שנדרשת חקירה בדין או שבדין אחר ניתן מועד אחר למתן תשובה), שלגביהם ניתן לעכב את ההנמקה:
סעיף 2 חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958
(א) נתבקש עובד הציבור, בכתב, להשתמש בסמכות שניתנה לו על פי דין, יחליט בבקשה וישיב למבקש בכתב בהקדם, אך לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום קבלת הבקשה.
(ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול -
(1) כשהענין נושא הבקשה טעון חקירה על פי דין;
(2) כשנקבע בדין מועד אחר למתן תשובה;
(3) כשהתברר, לאחר בדיקה, שהענין נושא הבקשה טעון בדיקה או דיון נוספים;
(4) כשקיימים לגבי הענין נושא הבקשה הסדרים שלפיהם המועד לדיון הוא מאוחר מהמועד האמור בסעיף קטן (א).
נוסף על כך, לעובדי ציבור שחל עליהם תקנון השירות הציבורי (התקשי"ר) מוטלת החובה לשלוח תגובה תוך 14 יום בלבד:
סעיף 61.321 לתקשי"ר
נתקבלה פנייה מגורם כלשהו (לרבות משרד או יחידה ממשלתית), חייב העובד, שעליו מוטל לטפל בנושא, לתת תשובה עניינית בכתב תוך 14 יום לכל המאוחר מיום קבלתה או תוך פרק זמן קצר יותר שיקבע המנהל הכללי של המשרד.
אין הכרעה ברורה עד כמה צריך להעמיק בתשובה לפונה, ולעיתים די בתשובה לאקונית בלבד. עם זאת, אם נתן עובד הציבור תשובה שלילית מבלי לנמק, עליו לנמק מדוע בחר לעשות כן (כלומר, להראות שהדבר נעשה בכפוף לסייגים המפורטים). במקרה כזה, רשאי המבקש להגיש ערר על ההחלטה בפני השר הממונה על עובד הציבור. השופט ש"ז חשין:
ע"א 30/56 בן חרוש נ' קצין התגמולים משרד הביטחון, פ"ד י 932, 931
עניין שהעדויות בו מועטות, העובדות ברורות, ושאלות החוק אינן מסובכות, אין מן ההכרח להרחיב עליו את הדיבור, ועדת ערעור יוצאת ידי חובתה בהסבירה קצרות שאין היא משוכנעת באמיתות גרסתו של המערער או של המשיב. אך לא כן הדבר כשעצם אי-השכנוע טעון הנמקה
כאשר מדובר במכתב תלונה או ביקורת, חייבת ההנמקה להיות יסודית:
סעיף 61.362 לתקשי"ר
עובד המטפל בתלונה יקדיש תשומת לב מיוחדת לכך שהפונה אליו רואה בפנייה זו שלב אחרון אפשרי וגבוה אליו ניתן לערער. אשר על כן מחייב הדבר בירור מעמיק של התלונה וטיפול בה כנדרש.
מי לא חייב בהנמקה ומתי?
- גורמים שהחוק המסמיך אותו לבצע את הפעולה פוטר אותו מהנמקה.
- מטעמי ביטחון המדינה או חשש לפגיעה ביחסי החוץ.
- כשהבקשה הייתה בקשה להתמנות לתפקיד מסוים.
- כשהגילוי עלול לפגוע בזכויותיו של אדם אחר.
- כשיש בכך משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית.
- בשני מקרים ספציפיים: החלטות לפי חוק כלי היריה, כאשר הדבר עלול להביא לפגיעה בשלומו של אדם או לגילוי דרכי פעולתה של המשטרה, וכן על החלטות שר הפנים לפי חוק הכניסה לישראל.
סעיף 3 חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958
על אף האמור בסעיף 2א, לא יהא עובד הציבור חייב להודיע נימוקי סירובו -
(1) כשיש בדין המעניק לו את הסמכות הוראה שהוא רשאי להשתמש בה ללא מתן נימוקים;
(2) כשבטחון המדינה או יחסי חוץ שלה מחייבים שלא לגלות נימוקי ההחלטה;
(3) כשהבקשה שסירב לה היתה למנות את המבקש למשרה פלונית או להטיל עליו תפקיד פלוני;
(4) כשגילוי הנימוקים עלול, לדעת עובד הציבור, לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת המבקש;
(5) כשיש בגילוי הנימוקים, לדעת עובד הציבור, משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין.
מהי חשיבותה של ההנמקה?
כאשר נדרשת הרשות לנמק, הדבר מחייב אותה בבחינה סדורה של קבלת ההחלטות. יתרונות ההנמקה:
- ההנמקה גורמת לרשות לבקר את החלטותיה ולהציב משנה סדורה.
- אמון הציבור - הסרת החשש של הציבור מפני החלטות שרירותיות או שגויות.
- ההנמקה מתוייקת עפ"י רוב בתיק המנהלי ובכך ניתן לבקר לאחר מעשה הן ביקורת עצמית של הרשות והן ביקורת ציבורית.
- לפי ההנמקה ניתן לדעת אם הרשות הפרה את החוק הרלוונטי.
- ההנמקה מקיימת הליך ראוי בין האזרח לרשות.
השופט ברק עמד על כך בספרו "שיקול דעת שיפוטי":
א' ברק שיקול-דעת שיפוטי, התשמ"ז, עמ' 46
חובת ההנמקה חשובה היא במיוחד. כל מי שהתנסה בכתביה יודע זאת. דבר אחד הוא רעיון המשתלט על המחשבה, דבר אחר הוא העברתו של הרעיון בכור ההיתוך של ההתמודדות האינטלקטואלית המבקשת לתמוך בו מתוך מודעות לתוצאותיו. רבים הם הרעיונות אשר הצורך לנמקם הביא לחדלונם שכן היה בהם אך הדר חיצוני שלא ניתן היה לבססו. חובת ההנמקה היא מהחשובים שבאתגרים בפניהם חייב שופט המפעיל שיקול-דעת לעמוד.
בבג"צ לב כותב השופט ברק כי המקור לחובת ההנמקה הוא בכללי הצדק הטבעיים:
בג"ץ 3914/92 לאה לב נ' בית הדין האזורי בתל אביב יפו פ"ד מח (2) 491
ניתן להצביע על מספר שיקולים טיפוסיים, העוברים כחוט השני בהליך הדיוני בכלל ובהפעלת הסמכות הטבועה בפרט. שיקול מרכזי הוא זה של הצדק הדיוני. שיקול זה משמעו, בין השאר, ראיית ההליך הדיוני כנועד להגשים את המשפט המהותי, על בסיס חשיפת האמת. הצדק הדיוני מחייב קיומם של כללי הצדק הטבעי, שעניינם מתן הזדמנות לכל צד להשמיע טענותיו, איסור על משוא פנים וחובת הנמקה.
לא קיבלתי תשובה. מה עושים?
אם הופרה חובת ההנמקה ההחלטה אינה מתבטלת! אלא שההפרה מהווה עבירת משמעת של עובד הציבור. עם זאת, ניתן לפנות אל:
- הממונה על עובד הציבור שלא נימק.
- פנייה לנציבות שירות המדינה.
